ורטמן נ' חנה קורן מכון לגרפולוגיה בע"מ ואח'

1. תביעה כספית שהוגשה במקורה כנגד 3 גורמים שונים בעילות שונות: עוולת הרשלנות, לשון הרע ופגיעה בפרטיות. בסופו של יום נדחתה בהסכמה התביעה כנגד נתבעת 4 (האוניברסיטה), וביחסים מול הנתבעת 3 הגיע התובע להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. פסק דין זה נוגע אפוא ליחסים שבין התובע לנתבעות 1-2 (מומחית לזיהוי כתב יד, והחברה שבשליטתה). עילת התביעה ביחסים מול הנתבעות הנותרות משתיתה יהבה על עוולת הרשלנות. יסודה בטענה לחיווי דעה רשלני. אקדים ואציין כי מצאתי שבנסיבות המקרה דין התביעה לדחייה.

 התובע היה במועדים הרלוונטיים סטודנט באוניברסיטת חיפה וחבר באגודת הסטודנטים, שעמד בראש תא סלע. הוא ותא סלע התמודדו בבחירות לאגודה (נתבעת 3).  מערכת הבחירות התקיימה בחודש אוקטובר נובמבר 2006. מבין השיטין ניתן להבין כי מדובר היה במערכת בחירות סוערת. האירוע שהצית את הסכסוך נשוא התיק הינו מיום 6.11.06 עת התגלתה כתובת גרפיטי על מגדל המים בכניסה לאוניברסיטה. הכתובת נוסחה כנגד תא סלע. מדובר היה בכתובת נאצה שכללה כיתוב "תא סלע גזעני" ומתחתיה  צויר צלב קרס.

2. לגרסת התביעה, עיתון מקומי צילם את  הגרפיטי במסגרת כתבה, ותמונה זו הלקוחה מן העיתון מצאה דרכה בהמשך לפלייר (כרוז) שחולק על ידי יריביו הפוליטיים של התובע באגודה, במסגרת מסע הבחירות. אותה תמונה מן העיתון או מן הפלייר צורפה כנספח א' לכתב התביעה. עוד על הפלייר - בהמשך. מסיבות שתבוארנה בהמשך, ולשם העקביות, תכונה תמונה זו שבעיתון ובפלייר בשם X1. בתמונה נחזית סטודנטית עומדת ומביטה בכיתוב.

3. לדברי התובע, הלך הרוח  הראשוני באוניברסיטה (בכך יש להבין שהתובע מתכוון לחשדות שעלו במערכת הבחירות ביחס לזהות האחראיים לריסוס כתובת הנאצה) הופנה מטבע הדברים ליריבים הפוליטיים של תא סלע: יריבים פוליטיים שהתובע מפרט ששלטו אותה עת במוסדות האגודה.

4. האגודה פנתה לנתבעת 2, היא הגרפולוגית גב' חנה קורן (להלן: "קורן"). הנתבעת 1 הינה החברה שבבעלות הנתבעת 2 ובשליטתה, באמצעותה מנהלת הנתבעת 2 עסקיה. קורן התבקשה על ידי האגודה לערוך השוואה בין צילום הגרפיטי X1 לבין כתב ידו של התובע. מטרת הבדיקה היתה לוודא האם התובע עצמו הוא שאחראי לריסוס כתובת הנאצה. קורן מכל מקום טוענת בסעיף 51 לתצהירה כי בשום שלב לא הודע לה כי יש כוונה להפיץ את מסקנותיה הכתובות (במכתב תשובה לאגודה שיפורט להלן). וכי לו ידעה שיש כוונה כזו, היתה מבקשת שלא לעשות כן, שכן היא סבורה שחוות דעת גרפולוגיות לא צריכות להיות חלק מתעמולת בחירות, אם כי אין לה יכולת להשפיע על הפצת חוות דעת שמסרה לנמען, ככל שהאחרון בוחר להפיצה.

5. בחקירתה הנגדית טענה קורן כי ראשית התבקשה בסה"כ ליתן לאגודה תשובה בעל פה אודות מסקנותיה, ורק לאחר מכן כאשר הודיעה למזמין מטעם האגודה (מר תומר נגולה) שנמצאה התאמה, חזר אליה מר נגולה והודיע שיש צורך שתעלה מסקנותיה על הכתב. לפיכך הכינה קורן מכתב  מ 12.11.06 שמוען למר נגולה באגודת הסטודנטים, וזו לשונו:

"שלום רב,

מצאתי התאמה בתכונות הכתיבה בין כתב הגרפיטי המצולם לבין צילומי הדפים המצורפים. נראה לי על פי מיטב שיקול דעתי המקצועי כי סביר להניח שכל כתבי היד נכתבו על ידי אורי ורטמן.

בכבוד רב,

חנה קורן"

כלומר מסקנתה של קורן היתה שהתובע הוא שריסס הגרפיטי ברמת ודאות של "סביר להניח". התובע מכחיש מכל וכל מעורבות שלו בריסוס הגרפיטי.

6. מהם אותם "הדפים המצורפים"  שנשלחו לקורן על ידי האגודה, ושמשו בסיס להשוואה שערכה בין צילום הגרפיטי X1 לבין כתב היד של התובע באותם מסמכים?: מדובר במספר מכתבים ששלח התובע לאגודה בעניינים שונים במסגרת תפקידו כיו"ר תא סלע.

לדברי התובע לא ידע כלל שבכוונת האגודה להשתמש במכתביו אליה, לתכלית האמורה, שכן לא ידע כלל שבכוונת האגודה לערוך בדיקת השוואה אצל גרפולוגית ובכלל, ביחס להתאמה בין כתב ידו שלו לבין הגרפיטי. לו טרח מאן דהו ליידעו, היה מבקש להיבדק אצל המומחית לשם מתן דוגמאות הכתבה.

7. טענה אחרונה זו של התובע, היינו, שלא ידע כלל אודות הבדיקה שעורכת האגודה בעניינו,  היתה שנויה במחלוקת. האגודה טענה שכן יידעה אותו באמצעות מר איתן טבריה. במועדים הרלוונטיים שימש האחרון כיו"ר האגודה (הוא הגיש תצהיר ונחקר, לפי שהסכם הפשרה עם האגודה שייתר הכרעה ביחסים מולה, הוגש בשלב הסיכומים). גרסת העד טבריה היתה שבעקבות הגרפיטי שרוסס על מגדל המים ואשר מתחתיו צויר צלב הקרס, התקבלו תלונות רבות באגודה והאחרונה נדרשה  לבדוק מיהו העומד מאחורי הכתובת. אחת התלונות היתה על התובע עצמו ובמסגרתה נדרשה האגודה לבדוק האם לא רוססה הכתובת על ידי התובע עצמו לשם הפקת רווח פוליטי (היינו הטעיית ציבור הבוחרים על דרך יצירת אהדה לתא סלע). ביום 7.12.06 החליטה ועדת הביקורת של האגודה בישיבה מיוחדת שקיימה בעקבות התלונה לקבל חוות דעת גרפולוגית, בכפוף לכך שמר טבריה יקבל את אישורו של התובע לביצוע הבדיקה. טבריה טוען שנפגש עם התובע ומסר לו על דבר התלונה והחשדות המיוחסים לו וכן על ההחלטה לפנות לגרפולוג ולהמציא לו לצורך השוואה מסמכים לצורך מסמכים שמסר לוועדת הבחירות. תשובת התובע לשיטת מר טבריה, היתה "תעשה מה שאתה רוצה". מר טבריה טוען שהבין זאת כאישור של התובע לפנות לגרפולוג. טבריה מסר לוועדת הביקורת את תגובת התובע ובישיבה נוספת שקיימה באותו יום, 7.12.06, החליטה הוועדה לפנות ולקבל חוות דעת גרפולוגית. לפיכך פנתה האגודה לקורן.

8. בחזרה להשתלשלות העובדתית: התובע מתכחש כאמור לכך שעודכן מבעוד מועד על ידי טבריה או מאן דהו,  שבכוונת האגודה לקיים הבדיקה האמורה אצל קורן, ובכלל.  ממילא לדבריו, לא ניתנה הסכמתו לעשיית שימוש במכתביו לצורך בדיקה אצל מומחה לזיהוי כתב יד.

ביחס לאותה תלונה שהניעה לטענת טבריה את האגודה לקיים הבדיקה האמורה: טבריה נשאל בחקירתו האם מדובר בתלונה בעל פה או בכתב (שכן הדבר לא נזכר בתצהירו). כאשר הוצגה לו התיזה שמדובר בתלונה בעל פה, השיב שלא נראה לו אך אינו זוכר, ויש לשאול את ועדת הביקורת של האגודה. העד גם לא זכר האם מדובר בתלונה אנונימית או שהמתלונן הזדהה.

9. התובע מפרט כי מכתבה של קורן התגלה לו רק ב 14.11.06 כאשר חלק מחברי האגודה , יריביו הפוליטיים, ובעודם לבושים מדי האגודה, חלקו את הפלייר לכל דורש במרכז האוניברסיטה. טענה אחרונה זו לא נסתרה, נתמכת בתמונות שצלם התובע ומקובלת עלי (אף כי אדגיש כי קביעות עובדתיות בפסק דין זה מחייבות רק ביחסים שבין התובע לבין הנתבעות שנותרו).  באותו פלייר, מופיע מחד צילום X1 מן  העיתון, שמתחתיו כיתוב שהופיע אף הוא ככזה בעיתון מתחת לתמונה: "צלב הקרס באוניברסיטה (לסטודנטית אין קשר לכתבה)". חלקו האחר של הפלייר, בצמידות לצילום X1, הינו מכתבה הנזכר של קורן מ 12.11.06  ובו מסקנתה שסביר להניח שאורי ורטמן הוא שכתב את כל כתבי היד (כלומר - גם את הגרפיטי). 

התובע  ציין כי גורמי העמותה שחילקו את הכרוז עשו זאת תוך קריאת קריאות גנאי כנגד התובע והאשמתו בשרטוט הגרפיטי, ולחלוקת הכרוז הצטרפו מאוחר יותר גם יריבים פוליטיים של תא סלע של התובע. חלוקת הכרוז נערכה לדברי התובע בלא אישור של האוניברסיטה, הנתבעת 4. הטענות כנגד נתבעת 4 במקור היו שאפשרה את חלוקת הכרוז, ולו באין מעש, חרף תלונתו של התובע במח' הביטחון. פרסום הכרוז הוביל לפרסום כתבה באתר מעריב באינטרנט "nrg" (שהתובע טוען שכל המקיש את שמו יכול להגיע אליה עד היום), וכן לטענתו, לביקורת שהושמעה עליו בתוכנית בוקר טלביזיונית בערוץ 2. התובע נפגע מאוד מן הפרסום כאשר הפך לפתע כרעם ביום בהיר להיות נודע לשמצה, לדבריו על לא עוול בכפו, ושמו הטוב נפגע.

10. הדברים צוינו לשם הבנת הרקע הכולל לסכסוך שבין התובע לנתבעים 1, 2 ומהי ההשתלשלות שהוליכה לאותו סכסוך. לנתבעות 3 ו-4 מטבע הדברים היו טענות לגופן שלא אדרש להן, שכן כאמור, בהמשך הדרך נדחתה בהסכמה התביעה כנגד אוניברסיטת חיפה, והושג הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביחסים שמול התובע ואגודת הסטודנטים, היא הנתבעת 3: הסדר שכלל התחייבות של האגודה לשלוח מכתב התנצלות, ופיצוי כספי. לטענת ב"כ הנתבעים 1- 2 התביעה כנגד מרשיו הולדתה בחטא, ואף הסדר זה שמול האגודה יסודו בחטא (נרמז לשיקולים זרים, לאחר שהאגודה שחררה מייצוג בא כוחה הקודם; אלא שראשית להבדיל מטענות, ויהיו השיקולים לפשרה אשר יהיו, לא התבקש תיקון של כתב הטענות על דרך צירוף האגודה כצד ג'. יכול גם שלא מן הנמנע שהזכות לתיקון שכזה קנויה לנתבע כעניין שבזכות, משעה שאינו צד להסכם פשרה אליו הגיע  התובע מול נתבע נוסף. שנית וזה העיקר, יש לומר שמבין כל הנתבעים - היריבות היתה קנויה בעוצמה הגדולה ביותר דווקא מול האגודה, כך שבוודאי אין לומר על פניו שמדובר בהסכם פשרה שנועד לקנות סיכונים לא קיימים).